פרסום ברשתות חברתיות הוא הדבר החם ביותר בשיווק בימים אלו. שומעים על זה בכל מקום גם אם לא ברור מה זה בדיוק ולמה זה טוב. זה כמו סקס בגיל 15, כולם מדברים על זה למרות שרק מעטים כבר עושים את זה. מה שכן, אנחנו מקווים שבקרוב זה יקרה גם לנו.
אז נתחיל בקצת ידע תאורטי על פרסום ברשתות חברתיות, שיצור תיאבון ומוטיווציה להגיע לדבר האמיתי. המשפט: "חפש אותי בפייסבוק" הפך לביטוי שגור בפיהם של משתמשי האינטרנט בישראל. לפי נתונים עדכניים, שיעור הגולשים שחבר ברשת חברתית אחת לפחות עומד על 55% – נתון המשקף גידול של 10% בשנה האחרונה. עם זאת, השאלה מה באמת עושים הגולשים ברשתות החברתיות או בבלוגים ואתרים חברתיים אחרים, ומיהם המשתמשים הפעילים ברשת?
נתונים עדכניים של סקר TIM שבוצע על-ידי TNS טלסקר לחודש יוני, וניתנו באופן בלעדי ל"גלובס", שופכים מעט אור לגבי הרגלי השימוש באינטרנט, ומהם עולה כי אתרים חברתיים מסייעים לגולשים בקבלת המלצות מחברים, וכי מרבית הגולשים נוהגים להגיב לכתבות באתרים או לפוסטים בבלוגים באמצעות טוקבקים.
עם עליית השימוש במדיה החברתית מחודש לחודש מצאו אנשי השיווק את הדרך להשתמש באתרים הכל-כך פופולאריים לצורך פרסום. שיווק בערוצי הרשתות החברתיות (כמו פייסבוק, לינקאדין וקפה-דה-מרקר הישראלי) וגם באתרי שיתוף מדיה (כמו יו-טיוב, פליקר ופליקס הישראלי) הוא השיווק החדש. וגם בו, כמו לאחיו הגדול ממנו הנקרא "שיווק במנועי חיפוש" או בשמו הברור יותר "פרסום בגוגל", ישנם שני אפיקים מרכזיים: המרכיב ה"אורגני" והמרכיב ה"פרסומי".
אפשר לפתוח פרופיל של המותג לפרסום ברשת החברתית, ליצור קבוצת אוהדים, ולהכניס לכרטיסים אלו תכנים, מידע, בונוסים הנחות ומבצעים יחודיים לחברי הרשת. זה תחום המרכיב ה"אורגני", שמשתלב כחלק מהתוכן הכללי באתר, כמעט כמו פרופילים של אנשים אמיתיים שמספרים לחברים על הטיול שהם מתכננים ועל המסיבה שהיו בה. מרכיב נוסף הוא המרכיב הפרסומי שבנוי כפי שמקובל ממודעות, מודעות תמונה, באנרים, מודעות קופצות ושאר אלמנטים מעוצבים מחד ומעצבנים מאידך.
אז הפרסומות מעצבנות ?
אחת הטענות שמשמיעים הגולשים כנגד פרסום ברשתות חברתיות היא שהדבר מפריע לחוויית הגלישה ואינו מתאים לאתרים שמכילים אינפורמציה פרטית ותקשורת בין-אישית. ואולם, נתוני הסקר מציירים תמונה הפוכה: כ-52% מהגולשים ברשתות חברתיות בישראל מצהירים כי פרסומות ברשתות חברתיות לא מפריעות או כמעט לא מפריעות לחוויית הגלישה שלהם, ו-13% נוספים הצהירו כי הם כלל לא שמים לב לפרסומות.
תופעת "העיוורון לפרסומות" נפוצה יותר בקרב משתמשים בגילאי 30-49 (18%), בהשוואה ל-7% בלבד בקרב גילאי 18-29. לכן זה טבעי שבקרב הנסקרים שהצהירו כי פרסומות כן מפריעות לחוויית הגלישה שלהם, בולטת קבוצת בני-הנוער (שיעור של 39%).
אם כך, מי ששם לב לפרסומות, הן מפריעות לו, ומי שמצליח להתעלם מהפרסומת לא מתעצבן, אז אם הברירה של המפרסם היא התעלמות או התעצבנות, למה לו להיות שם בכלל? התשובה היא שגם על פי הסקר קיים פלח של "רואים ולא מתעצבנים", אבל החיים כנראה מורכבים יותר ממה שסקר יכול להיות, ואנחנו רואים וכועסים על פרסומת אחת שמטרידה אותנו, אבל פרסומת אחרת שקלעה לטעמנו דווקא כן מניעה אותנו לזכור ואולי גם לקנות את המותג…
עכשיו כשמנהל פרסום אינטרנטי יכול לבנות פרופיל, לעדכן אותו באופן רציף על שינויים ומוצרים של החברה, ולהגדיל ברציפות את רשת הקשר האסטרטגית שלו עם לקוחות, זה הזמן להכניס גם את הפרסום עצמו. הנה כמה דברים שכדאי לדעת על פרסום מדיה חברתית.
דע מי קהל היעד שלך. הכר את אתרי המדיה הקיימים, והתמקד באלו שקהל היעד שלך משתמש בהם. אין טעם לשווק משכנתאות ב"מקושרים" שהגיל הממוצע בו הוא 16 או פחות. מצד שני נראה שפייסבוק הוא מטרה מדוייקת יותר וקהל היעד נמצא בו .
מקד את המשתמשים הנכונים עם המסר שלך. אם אני מוכר נעליים, אז הייתי מעוניין לשים את המודעות שלי לצד עדכוני סטטוס הקשורים לנעליים. זאת מתוך תקווה שכאשר מעיין מעדכנת את הסטטוס שלה ל "קניתי נעליים 100ממות בשנקין" גם החברות שלה יתקנאו ברכישה החדשה ומודעה של חנות נעליים תגרום להן לעלות על הסאג-ווי ולהגיע לחנות.
וודא שהפרסומות משלימות את התוכן של החלק החברתי באתר. מקד את המודעות שלך לצד תכנים בעלי אופי דומה, ולצד תמונות שהתגיות שלהן דומות למוצר שאתה רוצה למכור. כך הפרסומות הן רק עוד ערוץ מידע נוסף לנושא שממילא הגולש התעניין בו.
צור למותג שלך נוכחות ברשת החברתית. שילוב של פרסומות עם תוכן שיווקי הוא במידה רבה כמו הוספת מודעות PPC לצד התוצאות האורגניות גם כאשר אתה מופיע בהן. שתי חשיפות טובות מאחת, הגולשים רואים את המודעה ומחפשים אחר הכרטיס של החברה בדפי הרשת החברתית.
עצם ההמצאות של החברה ברשת החברתית יוצרת תחושה של מעורבות בקהילה, ותקשורת בין החברה לבין הלקוחות שלה. אפשר לכתוב לה, להעיר הערות או לציין דברים שאהבנו ממש כמו שאנחנו מתקשרים עם אחד החברים שלנו בקהילה. זה יוצר תחושה של מחוברות ושל חברה קשובה יותר ללקוחות שלה.
תהליך רכישת מוצרים, בעולם האון-ליין והאוף-ליין, הוא תהליך מורכב שמצריך איסוף מידע וקבלת המלצות, ועל-פי ממצאי הסקר, טרנד הווב 2.0 משחק תפקיד מרכזי בחוויית הרכישה. כ-76% מהגולשים הצהירו כי הם נוהגים לקרוא המלצות של גולשים אחרים על מוצרים ושירותים, בהשוואה לשיעור של 61% לפני שנתיים.
הנטייה לקרוא המלצות פופולריות יותר בקרב גילאי 30-49 (82%) ובקרב 18-29 (79%), בהשוואה לבני-נוער (70%) ו-67% בקרב משתמשים מעל גיל 50.
ממצאים נוספים יכולים להעיד על הפוטנציאל הרב שטמון במודל שיצליח לשלב בין המלצות אישיות ברשתות חברתיות לבין מותגים: כ-51% מהגולשים מאמינים כי המלצות הן יותר אמינות מפרסומות, ו-25% סבורים כי הן אמינות באותה מידה. זאת בהשוואה ל-7% בלבד שהצהירו כי המלצות אמינות פחות מפרסומות.
